כשהשירות ללקוח מגיע על חשבון הלילה שלך
בתחילת הדרך לאה עבדה כמעט לבדה, עם מעט עזרה מפרילנסרית. כדי להספיק, העבודה גלשה ללילות ולסופי שבוע. היא הרגישה שאם לא תהיה זמינה ותספק את השירות גם אז, לקוחות יעזבו.
האפשרות לגייס עובדים לא הרגישה לה מובנת מאליה. היא ראתה בעבודה שלה אמנות, ולא האמינה שאפשר להכניס אליה אנשים נוספים. כך, גם כשהיה ברור שהעומס גדול, הדרך להוריד אותו לא הייתה ברורה.
העבודה על הצוות התחילה גם בחשש להכניס אותו
בעדות שלה, לאה מתארת ליווי שחיבר בין הצד האישי לצד המעשי: עבודה על חסמים סביב כסף ועבודה, לצד משימות ברורות מפגישה לפגישה.
במקביל, היא למדה להסתכל על העסק לפי תחומים - תפעול, שיווק וניהול - ולהקדיש לכל תחום את הזמן שלו. לדבריה, הובאו עובדים מתאימים, נעשתה עבודה על גיוס והכשרה, ובהמשך גם על הניהול השוטף של המחלקות.
עסק עם צוות, ויותר מקום לחיים שמחוץ לעסק
לאה מתארת צוות שרוצה לעבוד איתה ונאמן למקום. אבל כשהיא מדברת על השינוי, היא חוזרת גם לדבר פשוט מאוד: היא כבר אינה עובדת בלילות ובסופי שבוע, ויש לה הרבה יותר זמן להיות עם הילדים בצהריים.
זה השינוי שמאחורי הכותרת: מעבודה שכמעט כולה נשענת עליה, לניהול עסק שבו יש אנשים נוספים ותפקידים שצריך להוביל.
מה אפשר ללמוד מהסיפור
לפעמים הדרך להוריד עומס מתחילה הרבה לפני הגיוס
בסיפור של לאה, גיוס עובדים והחשש להעביר להם עבודה היו קשורים זה בזה. כדי לפנות זמן, נדרשה עבודה גם על הביטחון להכניס צוות וגם על הדרך להכשיר ולנהל אותו. זה הערך של הסתכלות על העסק ועל מי שמוביל אותו יחד.
הסיפור מבוסס על עדות אישית מתהליך ליווי. התוצאות מתארות את החוויה של לאה ואינן הבטחה לתוצאה דומה בעסק אחר.
